<h1>סמ"ג לאוין סימן קי"א</h1>
<h2>דף כב.</h2>
האשה שאמרה לבעלה טמאה אני ואחר כך אמרה לא כי [אלא] טהורה אני בזה אומר בפרק שני דכתובות שאינה נאמנת לומר משטה הייתי בך בתחילה וצריך הבעל לפרוש הימנה עד שתספור שבעה נקיים ותטבול, ואם נתנה אמתלא לדבריה למה אמרה כן מתחילה או מחמת טעות או מחמת שלא היתה בריאה ולא היה בה כח לתשמיש נאמנת ומותרת לבעלה מיד, גרסינן בירושלמי (כתובות פ"ב ה"ה) שמואל רצה להזקק לאשתו אמרה לו טמאה אני למחרת אמרה לו טהורה אני אמר לה אתמול טמאה שמירון טהורה בתמיה, פירוש שמירון אחר המתנה מועטת כמו ואביו שמר את הדבר, אמרה לו אתמול לא היה בי כח (ע"פ סה"ת סי' צ"א).
<h2>דף סא.</h2>
וכל אותן הימים שהיא טמאה אסור[ה] ליגע בבעלה אפילו באצבע קטנה כדאמרינן בפרק קמא דמסכת שבת (י"ג ב') שאמר אליהו לאשה שמת בעלה בחצי ימיו בימי נדותך מהו אצלך אמרה לו חס ושלום אפילו באצבע קטנה לא נגע בי (סה"ת סי' פ"ט), ואפילו ליתן מידו לידה את המפתח או חפץ אחר היה רבינו שלמה נזהר אע"פ שמתוך ההלכה לא למדנו אלא הושטת כוס של יין שהוא דבר של חבה שאסור מיד ליד כדאמרינן בפרק אף על פי (כתובות ס"א א') רבא מנח ליה אבי סדיא רב פפא לשרשיפא (ע"פ סה"ת שם ע"ש) הוא ספסל, בפרק אף על פי (שם) אמר רב הונא כל מלאכות שהאשה עושה לבעלה נדה עושה לבעלה חוץ ממזיגת כוס, כשהכוס בידו, והצעת המטה בפניו והרחצת פניו ידיו ורגליו, ובסדר אליהו שכתוב שם שאמר לה, שמא הבאת לו את הפך שמא הבאת לו את השמן ונגע בך, פירוש שעל ידי כך נגע (ביך) [בה] כדמשמע הלשון (שם תד"ה מחלפא), וגם שמן לסיכה הוא דבר חיבה (ע"פ סה"ת שם ע"ש). וכל חומר שיש לאשה ביום שרואה כך יש [לה] להחמיר בימי ליבונה שלובשת בגדים לבנים וסופרת שבעה נקיים ואפילו אחר הספירה אסורה לבעלה עד שתטבול ככל חומר ימים שרואה וכמעשה דאליהו שאמר לאשה בימי ליבונך מהו אצליך ואמרה לו אכל עמי ושתה עמי וישן עמי בקירוב בשר אך שסינר היה מפסיק בינו לבינ(י)[ה] ונענש אותו חסיד ומת (סה"ת סי' צ'), דרשינן בפרק קמא דשבת (י"ג א') המקרא שנאמר (יחזקאל י"ח ו') אשת רעהו לא טמא ואל אשה נדה לא קרב, מה אשת רעהו הוא בבגדו והיא בבגדה אסור אף אשה נדה אסורה לישן עם בעלה במטה אחת אפילו הוא בבגדו והיא בבגדה. גם אסור לבעל לאכול על השולחן שאשתו אוכלת עליו כשהיא נדה אלא א"כ יש שם שום שינוי, לחם או קנקן בין קערה שלו לקערה שלה כמו ששנינו (שבת י"א א') לא יאכל הזב עם הזבה מפני הרגל עבירה, וגם בפרק קמא דשבת (י"ג א') מדמה דבר זה לשני בני אדם שמכירין זה את זה שאסורים לאכול על שלחן אחד זה בשר וזה גבינה אלא אם כן יש ביניהם שינוי והפסק להכירא (ע"פ סה"ת שם), ואינה מוזגת לו את הכוס ואינה מצעת לו את המטה בפניו ואינה מרחצת לו פניו ידיו ורגליו אפילו בשפיכ(ו)ת מים שאינה נוגעת בו כדאיתא בפרק אף על פי (כתובות ס"א א').
